פירוש המונח גניבת זרע הינו כניסה להריון בעקבות יחסי מין כאשר הגבר הניח שהיחסים מוגנים מפני הריון. על אף שהמונח משתמש במילה גניבה, אין מדובר בגניבה ממשית, אלא במצב של מרמה לכאורה. העידן הנוכחי, בו קיימות שלל אפשרויות ליחסי מין מזדמנים, הביא עמו את הצורך לתת מענה למקרים של גניבת זרע, בהם נכפתה על האב ללא ידיעתו לידה של ילד שהוא בנו, ולעיתים אף נכפה עליו להוכיח ראשית כי הוא אכן האב.
הטענה של “גניבת זרע” עולה ברוב המקרים בהליכים הקשורים למזונות הילד שנולד, אותה מגיש הקטין כנגד אביו, בדרך כלל באמצעות אמו. לעתים יש הסכמה בין הצדדים על נסיבות הכניסה להריון (כלומר, גם האשה מאשרת שההריון היה ללא ידיעת האב), ולעתים יש חילוקי דעות גם בעניין זה: האב מציג את הכניסה להריון כ”גניבת זרע”, ואילו האם מציגה זאת כתוצאה טבעית וצפויה של היחסים ביניהם.
הגישה של בתי המשפט בישראל בתביעת מזונות מסוג זה היא שהאב חייב במזונות ילדו, גם אם הילד נולד בנסיבות של “גניבת זרע”, בטענה שגבר המקיים יחסי מין צריך להיות ער לכך כי בעשותו כן הוא נוטל על עצמו אחריות לכל התפתחות היכולה לנבוע בדרך הטבע מקיום היחסים. בית המשפט הוסיף כי רצונו או אי-רצונו של גבר בהולדת ילד אינם רלוונטיים, כי אין לאדם שליטה אבסולוטית באפשרויות הביולוגיות היכולות לנבוע מקיום יחסי המין.
תביעת אבהות
על מנת להגיש תביעת מזונות מגבר שנחשב לאבי הילד, ולא מכיר בו כילדו באופן אוטומטי, יש להגיש תביעת אבהות במסגרתה יחייב בית המשפט את הגבר לבצע בדיקת רקמות לצורך הוכחת או שלילת האבהות. באם ממצאי בדיקת הרקמות יאמתו כי הגבר הינו אב הילד, אזי יקומו לילד כל הזכויות המשפטיות הנובעות מקשר ההורות. גבר שיסרב לבצע את בדיקת הרקמות מכל סיבה שהיא, יוכרז על ידי בית המשפט כאב הילד.
שיהוי בהגשת תביעת אבהות
קיימים מקרים בהם מוגש תביעת האבהות רק בחלוף מספר שנים לאחר שנולד הילד. מדובר במצב אבסורד בו הגבר כלל לא ידע על קיומו של הילד, וכרעם ביום בהיר נוחתת עליו הבשורה אשר משנה את חייו. לעיתים, הגבר כבר הקים משפחה משל עצמו. גם במקרים מסוג זה, וחרף השיהוי, תהיה טובת הקטין לנגד עיניו של בית המשפט, אשר יחייב את האב בבדיקת אבהות.
מזונות הילד הקטין לאחר שהוכח כי מדובר בילד ביולוגי
לאחר שהוכח כי הגבר הינו אבי הקטין, תהיה זכאית האם להגיש בשם הקטין תביעה למזונותיו. טענות של גניבת זרע, מרמה, פיתוי וכד’ לא יביאו, ברוב המקרים, לביטול תשלום דמי המזונות. נקודת המוצא של בתי המשפט היא כי הילד הקטין אינו אשם בנסיבות היוולדו, והחובה לזון את הילד ולדאוג לצרכיו ומחסורו הינה חובה על פי דין.
