חוק הירושה קובע כי במקרה בו אדם לא ערך צוואה, ירשו אותו בני משפחתו על פי מעגלי קרבה ברורים, המכונים – פרנטלות.
בן או בת הזוג יורשים בכל פרנטלה, אולם חלקם בעיזבון שונה מפרנטלה לפרנטלה:
- בפרנטלה הראשונה מנויים בן/בת הזוג של המנוח וילדיו.
- הכלל הוא כאשר לנפטר בן/בת זוג וגם ילדים, ירש בן/בת הזוג מחצית מהעיזבון והילדים יחלקו בחלקים שווים את המחצית השנייה.
בעניין חלקם של הילדים קובע חוק הירושה כי במידה ומי מהילדים אינו בין החיים, ירשו ילדיו את חלקו, בחלקים שווים.
- בפרנטלה השנייה מנויים, בנוסף לבן/בת הזוג, הורי הנפטר וצאצאיהם.
- כאשר לנפטר יש בן/בת זוג בחיים, אולם לא היו לו ילדים בחייו, אזי עיזבונו מחולק בין בן/בת הזוג לבין הוריו, כך שבן/בת הזוג זכאי למחצית העיזבון וההורים למחצית השנייה.
- במידה והוריו של הנפטר אינם בחיים, יירש בן/בת הזוג שני שליש מן העיזבון, וגם את מלוא דירת המגורים, בתנאי שהתגורר עם המנוח בדירה זו והיה נשוי לו שלוש שנים טרם מותו.
- ככל שאין בת/בת זוג ו/או ילדים, יורשי הנפטר הם הוריו, בחלקים שווים.
- ככל שהוריו של הנפטר אינם בין החיים בעת פטירתו – יועבר עזבונו בחלקים שווים לצאצאי כל הורה שנפטר, מחצית לצאצאי אבי הנפטר ומחצית לצאצאי האם הנפטרת.
- בפרנטלה השלישית מנויים קרובי משפחה רחוקים יותר. ככל שאין יורש בפרנטלות הראשונה והשני, פרט כאמור לבן/בת הזוג, עזבונו של הנפטר מתחלק בין ארבעת הורי ההורים, קרי הסבים והסבתות של המנוח, משני הצדדים (אמא ואבא) ובאם מי מהם אינו בין החיים עובר חלקו לצאצאיו.
במקרה זה יורש בן הזוג של הנפטר שני שליש מן העיזבון ואילו הורי ההורים וצאצאיהם שליש.
- כאשר לא נמצא אף יורש מכוח קרבה משפחתית, המדינה תירש את מלוא עזבונו של הנפטר.
סוגי הצוואות
החוק בישראל מגדיר ארבעה סוגי צוואות: צוואה בכתב יד, צוואה בפני עדים, צוואה בפני רשות וצוואה בעל פה.
ניתן אמנם לערוך צוואה ללא עורך דין, אבל יש לזכור שצוואה, לאחר מותו של אדם, לא ניתנת לשינוי. לכן חשוב להשקיע בה זמן, מאמץ ומחשבה, ולהתייעץ עם איש מקצוע בתחום, על מנת שהצוואה תשקף בדיוק את מה שהמצווה מעוניין שייעשה ברכושו.
החוק קובע דרישות נוקשות בהן צריכה לעמוד צוואה, ולעתים הנזק שעלול להיגרם מעריכת צוואה באופן שגוי עולה עשרות מונים על תועלת כלשהי מעריכתה של אותה צוואה.
- צוואה בכתב יד – נערכת בכתב ידו של המצווה מתחילתה ועד סופה. על מנת שתהא תקפה, עליה לשאת את התאריך וחתימת המצווה. יתרונה של צוואה בכתב ביד הינו הפשטות, הזמינות שלה והחשאיות שבה ניתן לעשותה. יחד עם זאת, ביתרונותיה גלומים גם החסרונות. היא פחות מקצועית, כך שהיא חשופה יותר להתנגדויות.
התנגדות לצוואה הינה כאשר אדם מבקש לקיים את צוואת המנוח, ואחר מתנגד לאמור בה, קרי לקיומה. במצב דברים זה, המתנגד צריך להוכיח שהתקיימה, לכל הפחות, עילה אחת, המצדיקה פסילתה של הצוואה. למשל, כאשר מדובר בהתנגדות לצוואה בכתב יד, אין אף עד אחד שיוכל להעיד על כוונתו של המצווה וכשירותו בעת עריכת הצוואה.
- צוואה בפני עדים – נערכת בפני שני עדים, עו”ד או כל אדם בוגר וכשיר אחר.
צוואה בפני עדים, בניגוד לצוואה בכתב, יכולה להיות מודפסת, או בכתב ידו של אחר (לא המצווה). כל שנדרש מהמצווה הוא חתימתו על הצוואה, ואישור העדים על כך שחתם בפניהם.
בנוסף לעדים, יש חובה כי גם צוואה בכתב תישא תאריך וכי המצווה יחתום בסופה. רצוי ומומלץ כי ככל שהצוואה מתפרשת על פני יותר מעמוד אחד, שהמצווה יחתום בתחתית כל עמוד.
ככל שקיים חשש, ולו קל, לעניין מצבו הבריאותי של המצווה, שעשוי להשפיע על יכולתו להבין את משמעות הצוואה, מצופה מעו”ד שסייע בעריכת הצוואה להפנות את המצווה לאיש מקצוע, על מנת לקבל את חוות דעת. איש המקצוע, ברוב המקרים, הינו רופא פסיכוגריאטר.
כדי למנוע התנגדויות עתידיות לצוואה, ניתן להקליט ו/או להסריט את המצווה ואת עריכת הצוואה, כך שניתן יהיה להתרשם באופן בלתי אמצעי מהתנהלותו, כשירותו ורצונו האמיתי של המצווה.
- צוואה בפני רשות – צוואה הנערכת בפני שופט, דיין או נוטריון. במקרה זה המצווה מביע את רצונו ודרישותיו בפני נציג רשות בקשר לחלוקת רכושו לאחר לכתו לבית עולמו. נציג הרשות מתעד בכתב את דבריו של המצווה, ומוסיף את חתימתו.
צוואה בפני רשות ניתן גם לעשות בכתב. במקרה זה המצווה מעביר את הכתוב לידי נציג הרשות, נציג הרשות מקריא את הכתוב למצווה, המצווה מצהיר שזו צוואתו ונציג הרשות מאשר בחתימתו כי הצוואה הוקראה ושהמצווה הצהיר כאמור.
- צוואה בעל פה – צוואה שאומר אדם בעל פה, בפני שני עדים. צוואה זו נקראת גם צוואת “שכיב מרע”. צוואה בעל פה הינה הוראה של אדם, אשר קיים חשש ממשי וקרוב למותו, כמו לפני ניתוח מסוכן, או במצב של גסיסה, מה יעשה ברכושו לאחר מותו.
על מנת שצוואה בעל פה תהיה תקפה, יש חובה שיהיו לה שני עדים, אולם אין חובה כי שניהם יהיו עדים בו זמנית. על העדים ששמעו את רצון המצווה להעלות את הדברים על הכתב ולהפקיד כתב זה אצל רשם הירושות, סמוך ככל שניתן לכתיבתו. צוואה בעל פה תקפה למשך 30 ימים בלבד ובכפוף לכך שהמצווה לא יכול היה לערוך צוואה אחרת. ככל שחלפה הסכנה לחייו של המצווה, והוא לא הלך לבית עולמו במהלך 30 הימים, עליו לערוך צוואה חדשה, על מנת להבטיח את רצונו.
צו קיום צוואה
לאחר מותו של אדם, ועל מנת לקיים את צוואתו, יש להגיש בקשה למתן צו לקיום צוואה לרשם לענייני ירושה. בקשה זו ניתן להגיש לבד או בסיוע עו”ד.
לאחר הגשת הבקשה, מפרסם הרשם לענייני ירושה את דבר הגשת הבקשה, ומי שרוצה להתנגד לצוואה צריך לעשות זאת בהגשת התנגדות לצוואה תוך 14 ימים מיום הפרסום.
ככל שלאחר הגשת הבקשה לקיום צוואה, הוגשה התנגדות לקיומה של הצוואה, יעביר הרשם לענייני ירושה את הבקשה לקיום הצוואה לבית המשפט לענייני משפחה, שם יתנהל הליך משפטי בדבר תוקפה של הצוואה בין המתנגד לבין אלו הזוכים על פיה.
עילות לביטול צוואה
ניתן להתנגד לצוואה רק על פי העילות שנקבעו בחוק. חוסר שביעות רצון מתוכנה של צוואה, חוסר הוגנות או חוסר צדק לכאורה, אינן סיבות להתנגד לצוואה. העילות יכולות להיות פגמים צורניים או פגמים מהותיים בצוואה.
פגמים צורניים בצוואה, הרלוונטיים לכל אחד מסוגי הצוואות, יהיו למשל התאמת כתב יד, תאריך וכיוצ”ב. עילות התנגדות מהותיות יהיו במקרים בהם המצווה לא הבין את טיבה של הצוואה, ו/או כאשר הייתה השפעה בלתי הוגנת על המצווה, ו/או מעורבות של יורש בעריכת הצוואה וכדומה.
השאלה האם עילה זו או אחרת מחייבת את פסילת הצוואה נתונה להכרעתו של בית המשפט לענייני משפחה.
התנגדות לצו קיום צוואה
ההתנגדות לצוואה מוגשת לרשם לענייני ירושה, ויש לתמוך אותה בתצהיר. הרשם לענייני ירושה מעביר את בקשת ההתנגדות לצוואה לבית המשפט לענייני משפחה, לצורך ניהול ההליך המשפטי בעניינה. בכתב התנגדות לצוואה יש לציין את מלוא הטענות והעילות על בסיסן מבוקש לפסול את הצוואה.
הליך ההתנגדות הוא מההליכים המורכבים ביותר המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה, שכן נדרשים אנו לדון ולבחון רצונו של אדם שאינו נמצא עמנו. בית המשפט לענייני משפחה נאלץ להכריע, לא אחת, בעניין מצבו הרפואי והמנטלי של אדם שנים רבות קודם למותו, בעת עריכת צוואתו. היעדרותו של עורך הצוואה משליכה רבות על ניהול ההליך המשפטי, ומשפיעה על יכולתו של בית המשפט להכריע באופן חד משמעי בטענות ההתנגדות.
על מנת לבחון האם במקרה שלכם מתקיימים התנאים המתאימים להגשת התנגדות, מומלץ לפנות בהקדם לעו”ד המתמחה בתחום הירושות.
